למה זה חשוב
זיהוי חיובי של חומר (PMI) הוא השיטה הלא-הרסנית שבה קונים מאשרים שדרגת הסגסוגת של אבזור תואמת לתעודת MTC. שתי שיטות השדה הן פלואורסצנטית קרני רנטגן (XRF) וספקטרוסקופיית פליטה אופטית (OES). לכל אחת מגבלות קשות — XRF אינו יכול לקרוא פחמן, ולכן אינו יכול להבחין בין 316 ל-316L. קריאת דוחות PMI ללא הבנת מגבלות אלה היא הגורם השכיח ביותר להתקנת חומר מדרגה שגויה שהתקבלה. מדריך בדיקות PMI זה מסביר פרשנות XRF לעומת OES ומה לכתוב על הזמנת הרכש.
זרימת עבודה ממושמעת של בדיקת PMI — XRF למיון, OES כאשר פחמן חשוב — מגנה על כל רכישה של אבזרי סגסוגת.
פירוט שיטה אחר שיטה
XRF (פלואורסצנטית קרני רנטגן). אקדח XRF כף יד מעורר את הדגימה באמצעות קרני רנטגן וקורא את הפליטה הפלואורסצנטית של כל יסוד. זהו כלי PMI הנפוץ ביותר משום שהוא נייד, מהיר (5–30 שניות), ואינו פוגע בדגימה. מגבלה: אינו יכול לזהות יסודות קלים ממגנזיום באופן אמין, ולכן אינו יכול לכמת פחמן. משמעות הדבר היא ש-XRF יכול לאשר את הכימיה של 316, אך אינו יכול לדעת האם תכולת הפחמן היא ≤ 0.030% (316L) או עד 0.08% (316). הוא יכול לקרוא Cr, Ni, Mo, Mn, Cu, Ti, Nb, V, W, Fe.
OES (ספקטרוסקופיית פליטה אופטית). ניצוץ או קשת מאדים מכתש זעיר על פני הדגימה; האור מהפלזמה מפוצל לאורכי גל של יסודות והעוצמה מומרת לריכוז. OES נייד (עם טיהור ארגון) קורא פחמן עד ~0.01%, בתוספת B, P, S, Si, Al. הפשרה: OES משאיר סימן צריבה קטן (~3 מ"מ) וזקוק לגליל ארגון.
LIBS (ספקטרוסקופיית התמוטטות מושרית בלייזר) היא שיטה שלישית ההולכת ונעשית נפוצה ל-PMI רגיש לפחמן; היא קוראת פחמן מהר יותר מ-OES אך עם גבולות זיהוי גבוהים מעט יותר.
